DESCRIPTION:
מוזמנים להירשם ל"שיר עד" ◁ בלחיצה על הפעמון 🔔 תוכלו לקבל הודעה על כל סרטון חדש שעולה כאן ◁ נשמח לתגובות. תודה. http://www.youtube.com/c/שירעד
תיאור השיר:
-----------------
מילים: נח שפירא (בר-נש) (1931-1866) |
לחן עממי ערבי (מעובד) |
עיבוד: יצחק גרציאני (2003-1924) |
שירה: אילקה (הלל) רוה (2002-1916) |
עם מקהלת צדיקוב ותזמורת הבידור של קול ישראל |

שנת כתיבה: תרנ"ה, 1895 | שנת הוצאת תקליט: 1963.

מחבר המילים של "שיר עבודה" ("יה חי לי לי יה עמלי") ("Shir Avoda"), נח שפירא, איש העליה הראשונה, עלה ארצה בגיל 24. עיקר עיסוקו היה בהטבת תנאי עבודתם של הפועלים והאיכרים בארץ-ישראל.

את השיר כתב שפירא בשנת 1895 במושבה זכרון-יעקב. בעת עבודתו בקציר בשדה, שמע פועל ערבי מזמר שיר בערבית, ועל בסיסו חיבר לו שפירא בו במקום מילים חדשות בעברית.
על-פי חוקר הזמר העברי, אליהו הכהן, השיר בערבית הוא "יא חלאלי, יא מאלי" ("يا حلالي يا مالي"). שיר זה נרקד על-ידי גברים בחגיגות חתונה בחברה הפלסטינית הכפרית.

"שפירא לא העתיק את צלילי השיר הערבי כמות שהם, אלא רק חיקה, ומי שעיבד אותם ל'שיר עבודה' היה מוזיקאי פועל בשם חיים מילמן (1945-1873), שחי באותם ימים בזכרון יעקב והלחין רבים משירי שפירא.
(מתוך: פרופ' יפה ברלוביץ, "'יה חי לי לי יה עמלי' - משורה בערבית לשיר העבודה הפופולרי ביותר ביישוב").

השיר, אשר כל עשרת בתיו מהללים את העבודה על כל היבטיה, "היה להימנון האדם העובד בארץ ישראל, כשהוא חוצה מפלגות, אידיאולוגיות ופוליטיקות" (פרופ' יפה ברלוביץ).

מבצע השיר, אילקה (הלל) רוה, נולד באזרביג'אן. בהיותו בן ארבע עלה לארץ עם משפחתו. המשפחה התיישבה בתל-אביב. בשנת 1939 הצטרף אילקה לקיבוץ גינוסר, שם שהה עד לגיוסו לצבא הבריטי. בשנת 1943 איבד אילקה את רגלו בתאונת דרכים. לאחר תקופת שיקום חזר לקיבוץ גינוסר, אך בשידולו של המלחין והמשורר, מתתיהו שלם, עבר לקיבוץ רמת-יוחנן (קיבוצו של שלם). אילקה שהה ברמת-יוחנן כשנה, ובשנת 1944 חזר לתל-אביב והחל להתפרנס כעובד עירייה. לימים הכיר אילקה את אביבה (2015-1928). השניים נישאו והחלו את דרכם המשותפת כמשפחה וכצמד זמרים (זמרי-עם). בהמשך, נסעו לארצות-הברית ובשמם המקצועי, "אילקה ואביבה", הופיעו לאורך שנים, בין היתר באולמות מכובדים ביותר, כמו הקארנגי-הול (1959).
בהיותו בן שש-עשרה, ייצר אילקה את חלילו הראשון מקנה-סוף שגדל בשפת נחל הירקון. מאז אילקה והחליל 'הפשוט' לא נפרדו. את הקשר המיוחד בין אילקה לחליל היטיב לבטא רועה ערבי: "באללה! אינך מחלל בחליל - אתה משוחח עם אלוהים!". עבור אילקה, החליל היה כלי הנגינה שחיבר אותו לארץ האבות, לתנ"ך שכה אהב, לאדמה ולשירי הארץ שהירבה לשיר. אילקה עצמו נהג לומר: "הכלי הזה עתיק לא פחות מן הארץ עצמה. האם לא ניגן עליו דוד המלך? האם לא המתיקו עליו הלויים את נעימותיהם בבית המקדש?".

הביצוע, המובא כאן לשיר מפי אילקה (הלל) רוה ומקהלת צדיקוב, הוקלט על-ידי שירות השידור "קול ישראל" במופע "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות", שנערך בערב יום העצמאות תשכ"ג, 1963, בבנייני האומה בירושלים, במלאת שמונים שנה לעלייה הראשונה.
השיר נטבע בשנת 1963 בתקליט המופע, "אנו נהיה הראשונים - שירי העליות הראשונות 1" (הדרן).
בשנת 2005 נדפס השיר בתקליטור "שדמתי... אילקה רוה שר" בהפקת העמותה למורשת הזמר העברי.

ביצוע נוסף לשיר, מפי דני אומנסקי (2011-1936), נמצא גם הוא בערוץ יוטיוב זה של "שיר עד", בפלייליסט "שירי תקומה ומולדת".

יה חי, לי, לי הה עמלי,
יה חי, לי, לי הה עמלי.

עורו אחיי, אל תנומו,
לעבודתכם אנא קומו!
יה חי, לי, לי...

העולם עומד על העבודה,
הריעו, שירו בקול תודה!
יה חי, לי, לי...

העבודה היא כל חיינו,
מכל צרה תצילנו! ( - מושר: מכל צרה תוציאנו)
יה חי, לי, לי...

היא הינָה אוויר הנשמות, ( - בית זה אינו מושר כאן)
אף גם תחלץ את העצמות!
יה חי, לי, לי...

לגוף תוסיף עוצמה כוח ( - בית זה אינו מושר כאן)
וכן לראש לשד ומוח!.
יה חי, לי, לי...

בה נמצא עושר והצלחה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
גם תביא לנו כל ברכה!
יה חי, לי, לי...

מטל שמים וכל מגד,
לחם לאכול וללבוש בגד!
יה חי, לי, לי...

יתרון עוד לעבודת-אדמה, ( - בית זה אינו מושר כאן)
כי לכל העם היא הנשמה!
יה חי, לי, לי...

כי היא היסוד לכל עמלו - ( - בית זה אינו מושר כאן)
אשרי העם שככה לו!
יה חי, לי, לי...

ובכן ,אחי, נא לעבודה ( - בית זה אינו מושר כאן)
הריעו שירו בקול תודה!
יה חי, לי, לי...

בתמונות שבסרטון: אילקה רוה ; מקהלת הילדים ע"ש צדיקוב ; צילום של "שיר עבודה" בכתב ידו של נח שפירא, כפי שנרשם בעיפרון בתאריך ד' באייר תרנ"ה, 1895.

עריכה: אתי ירוחמי || "שיר עד" - העמותה למורשת הזמר העברי - Shir Ad.

אהבתם את הסרטון? 🎵 מוזמנים לעשות 👍 ולהגיב.